פרפור פרוזדורים
Atrial Fibrillation
תוכן עניינים
מהו פרפור פרוזדורים
בפרפור פרוזדורים, קצב הלב הטבעי, שנקרא קצב סינוס, מוחלף על ידי קצב לא סדיר ולעיתים מהיר . קצב הלב הלא סדיר נגרם מכך שתאים בפרוזדורי הלב יוצאים משליטה ומתחילים לייצר זרמים חשמליים לא נורמליים המשתלטים על קצב הסינוס.
איור מספר 1 מראה את קצב הלב בסינוס (שמאל) ובעת פרפור פרוזדורים (ימין). בזמן פרפור פרוזדורים מספר רב של תאים בפרוזדורים (בעיקר בפרוזדור השמאלי) מייצרים פעילות חשמלית מהירה מאד המשתלטת על קצב הסינוס הטבעי.
קצב הסינוס המופק מה- SA Node הממוקם בפרוזדור הימני (ראה איור) פועל בתדירות של 60-100 פעמים בדקה בזמן מנוחה. בזמן שינה וגם אצל ספורטאים קצב הסינוס יכול לרדת עד לכדי 40 פעימות בדקה או לחילופין לעלות בזמן פעילות גופנית עד לכדי 180 פעימות בדקה. כל פעימת סינוס מלווה בהתפשטות האות החשמלית מה- SA Node אל שני הפרוזדורים, וזה מוביל להתכווצותן ומעבר הדם אל החדרים. האות החשמלי שהחל מה- SA Node והתפשט לפרוזדורים, מועבר אל חדרים על ידי ה- AV Node. התפשטות האות החשמלית בחדרים מובילה להתכווצותם וזרימת דם מן הלב החוצה אל הריאות והגוף. לכן, כל פעימת סינוס שמתחילה בפרוזדור הימני, מלווה התכווצות החדרים ומורגשת בבדיקת דופק. לעומת זאת, בזמן פרפור פרוזדורים, הפרוזדורים פועמים בממוצע 400 פעמים בדקה ובצורה כאוטית (לא מסודרת) שאינה מאפשרת התכווצות פרוזדורים תקינה. לכן, דם אינו מועבר באופן יעיל אל החדרים אלא מסתובב באיטיות, בייחוד באוזנית הפרוזדור השמאלי. זרימת הדם האיטית עלולה להוביל ליצירת קרישי דם, שבמידה ועוזבים את הלב עלולים להגיע אל המוח ולגרום לשבץ מוחי.
בווידאו מספר 1 נראית תמונת אולטרסאונד של האוזנית השמאלית אשר הקלטתי עם אקו תוך לבבי במטופל עם זרימת דם תקינה (פאנל שמאלי) וזרימת דם איטית ונוכחות קריש דם (פאנל ימני).
למרות שקצב הפרוזדורים הוא מהיר ביותר בזמן פרפור פרוזדורים, הולכת החשמל מהפרוזדורים אל החדרים מואטת במידה מסוימת על ידי ה- AV Node, כך שהקצב בחדרים יכול להיות תקין או גבוה (60-180 פעימות בדקה), אך בדרך כלל לא סדיר. אי-סדירות זו מורגשת בבדיקת דופק ועל ידי רישום אק״ג או הולטר.
איור מספר 2 מראה אק״ג עם קצב סינוס סדיר (פאנל עליון) ולעומתו אק״ג עם פרפור פרוזדורים והקצב לא סדירֿ (פאנל תחתון).
הסיבות להיווצרות פרפור פרוזדורים:
הסיבות הגורמות לפרפור פרוזדורים אינן לגמרי ידועות ומהוות נושא הנחקר באופן אינטנסיבי. באופן כללי, שינויים במבנה רקמת הלב ובמערכת החשמלית גורמים לחלק מתאי הפרוזדור לצאת משליטה ולייצר זרמים חשמליים בקצב מהיר יותר מקצב הסינוס. השילוב בין זרמים חשמליים לא נורמליים אילו לבין שינויים מבניים שחלים בפרוזדור הכוללים היווצרות רקמה צלקתית, מייצרים סביבה המעודדת פרפור פרוזדורים. ישנן גם סיבות גנטיות לפרפור פרוזדורים, ולכן אם לבן משפחה קרוב ישנו פרפור פרוזדורים שהופיע בגיל צעיר יחסית (לפני גיל 50) הסיכון לפתח פרפור פרוזדורים יכול להיות גבוה יותר. פרפור פרוזדורים יכול להופיע בגיל יחסית צעיר (גילאי ה-20) אך שכיחותו עולה באופן משמעותי לאחר גיל 50 כפי שניתן לראות באיור מספר 3.
פרפור פרוזדורים יכול להופיע במטופלים ללא רקע של מחלות לב, אך שכיחותו גבוהה יותר במטופלים עם יתר לחץ דם, השמנת יתר, דום נשימתי, מחלת לב כלילית, מחלת לב מסתמית, אי ספיקת לב, מחלת ריאות, יתר פעילות בלוטת התריס, ובמהלך או לאחר זיהום או ניתוח. ישנו קשר בין צריכת אלכוהול ופרפור פרוזדורים, כשהשכיחות לפרפור פרוזדורים עולה עם צריכה של יותר משלוש מנות אלכוהול שבועיות, זו מוגדרת כ- 150מ״ל של יין עם 5% אלכוהול, 350 מ״ל בירה עם 12% אלכוהול, ו- 45 מ״ל של משקאות עם 40% אלכוהול. ישנו גם קשר בין פרפור פרוזדורים וצריכת קפאין ובכללן תרופות, תכשירים, או משקאות ממריצים. בנוסף ישנו קשר בין חוסר שינה, מתח נפשי ופעילות גופנית מאומצת לפרפור פרוזדורים, אך אילו לא נבדקו באופן מסודר.
האם אפשר למנוע פרפור פרוזדורים?
שמירה על אורח חיים בריא מפחית את הסיכון למחלות לב ובכללן פרפור פרוזדורים.
- דיאטה ים-תיכונית מאוזנת ובריאה
- פעילות גופנית ושמירה על משקל בריא
- הימנעות או הפחתת צריכת אלכוהול וקפאין
- איזון לחצים נפשיים וכעסים
תסמינים
פרפור פרוזדורים יכול לגרום למגוון תסמינים כגון: חולשה, עייפות, דפיקות לב מואצות או לא מסודרות, קוצר נשימה במנוחה או במאמץ, וסחרחורות. למרות שתסמינים אילו יכולים להתפתח באופן מידי עם היווצרות פרפור הפרוזדורים, הם לרב מתפתחים באופן הדרגתי ולאורך זמן. כך המטופל מייחסם לתהליכי התבגרות או זקנה, לדוגמא, עייפות, ירידה ביכולת לבצע מאמצים, ירידה ביכולת הריכוז, ושכחה מוקדמת. בהקשר זה פרפור פרוזדורים מעלה את הסיכון לדמנציה. רק חלק קטן מהסובלים מפרפור פרוזדורים הוא באמת א-תסמיני. ישנה חשיבות להעריך בצורה מפורטת את התסמינים.
פרפור פרוזדורים עלול להוביל לסיבוכים מסכני חיים ובעיקר לשבץ מוחי. קצב הלב הכאוטי עלול לגרום לדם להצטבר בעיקר באזניית הפרוזדור השמאלי וליצור קרישי דם כפי שתואר למעלה. כאשר קריש הדם משתחרר מהלב, הוא עלול לעבור למוח ולגרום לחסימת הדם אליו ולשבץ מוחי. הסיכון לשבץ מוחי גבוה יותר אצל מטופלים עם גורמי הסיכון הבאים: גיל מעל 65 שנה, נשים, היסטוריה של יתר לחץ דם, סכרת, מחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב, והיסטוריה של שבץ מוחי בעבר. ככל שמספר גורמי הסיכון עולה, כך גם הסיכון לשבץ מוחי עולה. לדוגמא: הסבירות לשבץ מוחי היא 1.9% לשנה אצל מטופלים עם פרפור פרוזדורים ללא אף אחד מגורמי הסיכון המוזכרים. הסיכון עולה ל-2.8% לשנה אצל מטופלים עם גורם סיכון אחד, ול- 18.2% אצל מטופלים עם מספר רב של גורמי סיכון. לכן, למטופלים עם פרפור פרוזדורים וסיכון מוגבר לשבץ מוחי, מומלץ לקחת טיפול תרופתי הנוגד קרישת דם.
פרפור פרוזדורים מתחיל בדרך כלל כפרפור פרוזדורים התקפי, כזה שאירועים מתרחשים לעיתים יחסית נדירות (מספר פעמים בשנה), נמשכים דקות עד שעות וחולפים באופן ספונטני ללא צורך בהתערבות רפואית. פרפור פרוזדורים הוא לרוב מחלה פרוגרסיבית, בה השינויים המבניים והחשמליים בלב מתקדמים כך שתדירות הופעת פרפור הפרוזדורים עולה, משכה עולה, ולעיתים יש צורך לסיימה על ידי התערבות רפואית באמצעות תרופות או היפוך חשמלי. בשלב מחלה זה, פרפור הפרוזדורים נקרא פרפור פרוזדורים מתמשך, כזה שנמשך מעל 7 ימים ולעיתים מצריך התערבות רפואית בכדי להפסיקו. כאשר פרפור הפרוזדורים נמשך מעל 12 חודשים ללא הפסק, הוא נקרא פרפור פרוזדורים כרוני.
ככל שמשך הזמן בפרפור פרוזדורים עולה, השינויים החשמליים והמבניים בלב גדלים. איור מספר 4 מראה MRI מפרוזדורים של חולים עם פרפור התקפי (שמאל), מתמשך (אמצע), וכרוני (ימין). הצבע הכחול מייצג רקמת שריר בריאה בעוד הצבע הירוק מייצג רקמה צלקתית. במעבר מפרפור התקפי לפרפור כרוני כמות הרקמה הצלקתית עולה. לכן, ישנה חשיבות גבוהה לאבחון וטיפול בשלב מוקדם במטרה למנוע את התקדמות המחלה.
אבחון של פרפור פרוזדורים
חלק קטן יחסית של מטופלים מרגיש דפיקות לב מואצות או לא סדירות, כשלרוב, המטופל אינו מודע להתפתחות פרפור הפרוזדורים, וזה מתגלה בבדיקת רופא על ידי האזנה ללב, בבדיקת אק״ג, בבדיקת מאמץ, או על ידי בדיקת הולטר. מכוון שחלק גדול מהאוכלוסייה אינו עובר בדיקות אילו באופן מסודר, ובדיקת רופא נעשית פעם בשנה, ההנחה היא שקיימים אנשים רבים עם פרפור פרוזדורים לא מאובחן.
השנים האחרונות אופיינו בהתקדמות טכנולוגית מרשימה בתחום ניתור מדדי הלב על ידי שעונים, טלפונים, טבעות, ומכשירים אחרים שאת חלקם ניתן לרכוש ללא מרשם רופא. מחקרים קליניים שכללו מאות אלפי אנשים הראו שמכשירים אילו יכולים לאבחן ולהתריע על הפרעת קצב כולל פרפור פרוזדורים בשיעורי דיוק הגבוהים מ-95%. שני המכשירים הראשונים שקיבלו את אישור מנהל התרופות והמזון האמריקאי לאבחון של פרפור פרוזדורים כוללים את שעון האפל (Apple Watch) ומכשיר הקרדיה (Kardia -Alivecor) המוצגים באיור מספר 5. מכשירים אילו פופולריים מאד בארה״ב, ובהם משתמשים הרבה ממטופלי עם פרפור פרוזדורים על מנת לנתר את קצב הלב, בייחוד לאחר אבלציה. אין לי קשר פיננסי עם חברות אלה, אך אני מעודד שימוש בטכנולוגיות שיכולות להסיע לאבחון מוקדם של הפרעות קצב.
הטיפול בפרפור פרוזדורים
הטיפול בפרפור פרוזדורים כולל 5 מרכיבים:
- האטת קצב הלב לטווח הדופק התקין
- הפחתת הסיכון לשבץ מוחי
- החזרת קצב הלב לסינוס
- טיפול במחלות נלוות שעשויות לגרום או להחמיר פרפור פרוזדורים
- ייעוץ לאורח חיים בריא יותר המפחית את הסיכון לפרפור פרוזדורים
הצעד הראשון הוא לנסות למצוא את הסיבה לפרפור פרוזדורים. אם ניתן לזהות סיבה, ייתכן שהמטופל יזדקק לטיפול רק עבור זה. לדוגמה, אם ישנה פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם), תרופה לטיפול בה עשויה גם לרפא פרפור פרוזדורים.
ישנה חשיבות גבוהה לנטילת תרופות נוגדות קרישת דם במטופלים עם גורמי סיכון לשבץ מוחי כפי שתוארו מעלה, כי אילו יעילות מאד בהפחתת הסיכון לשבץ. ישנן מספר תרופות מצוינות אשר פרופיל יעילותן והסיכון לדימום שבהן משתנה בהתאם לפרופיל הרפואי, כך שהבחירה נעשית באופן יחידני לכל מטופל. למטופלים בסיכון גבוה לדימום כתוצר לואי של התרופה (דלקת של המעי, סיכון מוגבר לטראומה על ידי נפילות חוזרות), ניתן להחליף את הטיפול בתרופות נוגדות קרישה בחסם אוזנית שמאלית, מוצר רפואי המושתל באמצעות צנתור ואשר נועד לחסום את כניסת ויציאת הדם מהאוזנית השמאלית ובכך להפחית את הסיכון להיווצרות קריש דם. דוגמא לכך מוצגת באיור מספר 6. השימוש הקליני במוצרים אילו החל בשנת 2005 ועד כה כולל עשרות אלפי מטופלים. התוצאות הקליניות שפורסמו הן טובות מאד ותומכות במשך השימוש בחסמי אוזנית שמאלית כתחליף במטופלים שאינם סובלים טיפול בנוגדי קרישה בגלל דימום יתר.
השאלה הרווחת בקרב רופאים ומטופלים רבים היא באשר לאסטרטגיית הטיפול המועדפת, קרי, האם להישאר בפרפור פרוזדורים וליטול תרופות להאטת דופק הלב או האם להשיב את קצב הלב לקצבו הטיבעי, קצב הסינוס. במאמר שכתבתי לפני יותר מ-10 שנים בכתב העת Circulation נדרשתי להתייחס לסוגיה זו, ואכן מניתי את היתרונות והחסרונות הפוטנציאלים בהשבת קצב הלב לקצבו הטבעי. התשובה בפשטות היא כי שמירה על קצב הסינוס, הקצב התקין אשר אתו אנו נולדים היא אידיאלית. שמירה על קצב סינוס מונעת את הסימפטומים הקשורים בפרפור פרוזדורים, מפחיתה את קצב התקדמות המחלה, מפחיתה את הסיכון לשבץ מוחי, מפחיתה את הסיכון להתפתחות דמנציה, והיא כרוכה בשיפור איכות ותוחלת החיים. ובכן, מדוע עולה שאלה זאת? מכוון שחזרה לקצב הסינוס ושמירה עליו לאורך זמן אינם תמיד קלים להשגה, בייחוד במטופלים עם פרפור פרוזדורים כרוני בהם הפרוזדור כבר עבר שינויים חשמליים ומבניים משמעותיים ולרוב בלתי הפיכים.
כיצד ניתן להחזיר את קצב בלב לקצב הסינוס?
היפוך חשמלי
היפוך חשמלי הוא פעולה בה המטופל מורדם למספר דקות ושוק חשמלי מועבר אל הלב על ידי מכשיר דפיברילציה, שמפסיק את פרפור הפרוזדורים ומשיב את קצב הסינוס. פעולה זו יכולה לעזור למטופלים עם פרפור פרוזדורים התקפי החווים אותו בתדירות נמוכה, אך ברב המקרים פרפור הפרוזדורים יחזור כעבור זמן מה, ולכן אפשרות טיפול זו אינה פתרון ארוך טווח.
טיפול בתרופות אנטי-אריטמיות
תרופות אנטי-אריטמיות פועלות על תעלות יוניות בתאי הלב במטרה להסדיר את קצב הסינוס. היעילות של הטיפול התרופתי במניעת פרפור פרוזדורים היא בממוצע 25% לאורך 5 שנות טיפול. בנוסף ליעילות נמוכה זו, תרופות אנטי-אריטמיות עלולות לגרום לתופעות לואי שבחלקן הן קשות. היעילות היחסית נמוכה ופרופיל תופעות הלואי המשמעותי שלהן קיבלו ביטוי במחקרים רבים שהשוו את איכות ואורך החיים בין מטופלים בהם שמירה על קצב הסינוס נעשתה על ידי תרופות אנטי-אריטמיות לעומת מטופלים שהושארו בפרפור פרוזדורים ולא נטלו תרופות אנטי-אריטמיות. אחד המחקרים הגדולים הוא ה- AFFIRM שפורסם בשנת 2002, ובו חולים עם פרפור פרוזדורים חולקו על ידי הגרלה להשבת קצב הסינוס על ידי שימוש בתרופות אנטי-אריטמיות או להישארות בפרפור פרוזדורים. מחקר זה מצא שהשימוש בתרופות אנטי-אריטמיות היה כרוך בשיעורי הצלחה נמוכים בשמירת קצב הסינוס ובשכיחות תופעות לואי גבוהה, כך שהניסיון להשיב את קצב הלב לסינוס על ידי שימוש בתרופות תרופות אנטי-אריטמיות לא תורגם לאיכות ואורך החיים טובים יותר.
טיפול באמצעות אבלציה
בעשרים השנים האחרונות חלה התפתחת משמעותית בטיפול בפרפור פרוזדורים לא על ידי תרופות, אלא על ידי צנתור לב בו מטפלים באופן סלקטיבי ברקמת הלב הגורמת לפרפור הפרוזדורים. הבסיס המדעי לכך פורסם בשנת 1998 על ידי עמיתיי מצרפת, בו הם תיארו שהתאים הגורמים לפרפור פרוזדורים מרוכזים בארבעת ורידי הריאה המתנקזים אל הפרוזדור השמאלי. איור מספר 7 (פאנל שמאלי) מראה מבט אחורי של הפרוזדור השמאלי אליו מחוברים ארבעת ורידי הריאה. החיצים האדומים המעוגלים מסמלים את התאים היוצרים זרמים חשמליים הגורמים לפרפר פרוזדורים התקפי. ממצאים מדעיים אלו עומדים בבסיס השיטה המקובלת לטיפול בפרפור פרוזדורים התקפי בה הולכת החשמל בין ורידי הריאה והפרוזדור השמאלי מנותקת, כך שהפעילות החשמלית של מחוללי פרפור הפרוזדורים שבורידי הריאה אינה מועברת לשאר הלב. איור מספר 7 (פאנל ימני) מראה שני עיגולים אדומים המקיפים את ורידי הריאה משני הצדדים. עיגולים אלה מייצגים את אזור ניתוק מעבר חשמלי בין ורידי הריאה והפרוזדור השמאלי הנעשה באמצעות אבלציה.
פעולה זו של ניתוק המעבר החשמלי בין ורידי הריאה והפרוזדור השמאלי נקראת באנגלית PVI עבור Pulmonary Vein Isolation. פעולת צנתור זו, שיכולה להתבצע בהרדמה מקומית או בהרדמה כללית שמשפרת את חווית המטופל, אורכת בממוצע שעתיים לאחריהם המטופל יכול להישאר להשגחה במשך לילה אחד או להשתחרר לביתו באותו היום. בפעולה זו, מוכנסות צינוריות דקות, הנקראות קטטרים, לורידי המפשעה ואילו מועלות אל הלב והפרוזדור השמאלי. הקטטר גורם לניתוק חשמלי בין ורידי הריאה והפרוזדור השמאלי על ידי חימום או קירור הרקמה. האנרגיה הגורמת לחימום הרקמה נקראת Radiofrequency בעוד האנרגיה הגורמת לקירורה נקראת Cryothermy. אנרגיות אלה הן אנרגיות טרמיות, כאלו שגורמות להרס התאים על ידי שינוי טמפרטורה. אבלציה בשתי שיטות אילו הוכחה כיעילה ובטוחה, אך קיימים הבדלים משמעותיים ביניהן עם יתרונות וחסרונות לכל שיטה.
אבלציה על ידי חימום או קירור הרקמה: מה טוב יותר?
מבחינה היסטורית, בידוד ורידי הריאה החל עם שימוש בטכנולוגית חימום התאים (radiofrequency), שזו הטכנולוגיה המקובלת ביותר לטיפול בכל הפרעות הקצב השונות. טכנולוגיה זו מאפשרת בניית מפה אנטומית וחשמלית של הלב ויצירת קו בידוד רחב ומדויק. איור מספר 8 (פאנל שמאלי) מראה קטטר האבלציה היוצר קו בידוד חשמלי סביב ורידי הריאה על ידי אבלציה נקודתית (נקודה אחר נקודה או באנגלית point-by-point ablation). השימוש בטכנולוגיה זו מצריכה מיומנות טכנית גבוהה בכדי לייצור קו בידוד מושלם הנשמר לאורך זמן. לכן, פותחו טכנולוגיות נוספות לבידוד ורידי הריאה, שהן קלות יותר לתפעול ואינן דורשות מיומנות טכנית גבוהה במיוחד. טכנולוגיות אילו כוללות קטטר שבקצהו בלון המוכנס אל כל וריד ריאתי ויכול לבודד בבת אחת את הוריד ללא הצורך להזיז את הקטטר סביב כל וריד ראתי (single-shot ablation). אחת הטכנולוגיות הנפוצות בקטגוריה זו היא קירור ורידי הריאה על ידי cryothermy. איור מספר 8 (פאנל ימני) מראה דוגמא לבלון קירור המוכנס אל אחד מהורידים הריאתים. יתרונות נוספים של single-shot ablation כדוגמת ה- cryothermy היא עלותו הנמוכה ביחס לpoint-by-point ablation, והיכולת לטפל במספר גדל של חולים עם פרפור פרוזדורים במרכזים רפואיים עם רמות מיומנות משתנות. בארה״ב, מעל 90% מהאבלציות לפרפור פרוזדורים מבוצעות באמצעות חימום (radiofrequency) בעד שבאירופה 60% מהאבלציות לפרפור פרוזדורים מבוצעות באמצעות קירור (cryothermy).
טכנולוגיות ה-single shot ובכללן cryothermy, נותנות מענה טוב ושווה ערך מבחינה קלינית ל-radiofrequency ablation אצל מטופלים עם פרפור פרוזדורי התקפי בהם רקמת המטרה היא ורידי הריאה, אך בכ-25% מהמטופלים עם פרפור פרוזדורי התקפי, ובכ-50% מהמטופלים עם פרפור פרוזדורים מתמשך או כרוני, הטריגרים לפרפור פרוזדורים אינם מרוכזים רק בורידי הריאות אלא באזורים אחרים כפי שניתן לראות באיור מספר 9 (פאנל שמאלי) בו הכוכבים האדומים מייצגים את הטריגרים לפרפור פרוזדורים בוורידי הריאות בעוד הצלבים הירוקים מייצגים טריגרים מאזורים אחרים שבפרוזדורים. וכך, טכנולוגיות ה-single shot ובכללן cryothermy יעילות רק בטיפול בטריגרים מורידי הריאה.
השימוש בטכנולוגיות point-by-point radiofrequency ablation מאפשרות למפות את הפעילות החשמלית של כלל הפרוזדור, ולזהות ולטפל בכל הטריגרים שזוהו, אילו שבוורידי הריאה ואילו שמחוצה להם. איור מספר 9 (פאנל ימני) מראה דוגמא לטיפול אבלציה שכולל את ורידי הריאה וגם אזורים נוספים. גורמי פרפור פרוזדורים מחוץ לורידי הריאה קיימים בשכיחות גבוהה גם אצל ספורטאים, נשים, והסובלים מדום נשמתי. לאחרונה פורסמו מספר מאמרים, כולל מצוות המחקר שלי, שהראו שמיפוי וטיפול באמצעות אבלציה בכל גורמי הפרפור של כל מטופל באופן אינדיבידואלי מעלים באופן ניכר את סיכויי הצלחת האבלציה. יתרונות נוספים לאבלציה באמצעות טכנולוגיות חימום נקודתי הם השילוב עם מיפוי תלת ממיידי, המפחית או מבטל לגמרי את הצורך בשימוש בקרינה ובחומרי ניגוד תוך-ורידיים. טכנולוגיות המשלבות מיפוי תלת ממיידי מאפשרות גם למפות ולטפל בהפרעות קצב נוספות שעשויות להתגלות במהלך הפעולה.
אבלציה על ידי אלקטרופורציה
טכנולוגיה חדישה יותר לאבלציה של הפרעות קצב משתמשת באנרגיה א-טרמית, כזו שאינה גורמת לחימום או קירור הרקמה, אלא גורמת להרס סלקטיבי של רקמת המטרה על ידי פגיעה בקרום התאי. אנרגיה זו, שנקראת, אנרגיה אלקטרופורטית, מפחיתה באופן ניכר חלק מהסיבוכים האפשריים עם טכנולוגיות טרמיות (פגיעה בעצב הסרעפת או בוושט) ומקצרת אף יותר את משך הפעולה. חלק מטכנולוגיות אילו פותחו בשילוב עם מעבדתי אשר רכשה ידע וניסיון קליני רב במאות חולים בשימושם. בנוסף, אני משמש כחוקר הראשי במחקר מונחה על ידי מנהל התרופות והמזון האמריקאי לבדיקת טכנולוגיה חדישה לטיפול בפרפור פרוזדורים באמצעות טכנולוגיה המשלבת אנרגיית חימום ואנרגיה אלקטרופורטית.
אבלציה או טיפול תרופתי
בניגוד לשימוש בתרופות אנטי-אריטמיות אשר יעילותן נמוכה ופרופיל תופעות הלוואי שלהן גבוה, טיפול באמצעות אבלציה הוכח כיעיל יותר בשמירה על קצב הסינוס, משפר את איכות החיים, מפחית את הסיכון לשבץ מוחי, דמנציה, והצורך ליטול תרופות נוספות. איור מספר 10 מראה גרף המשווה את יעילות התרופות אנטי-אריטמיות ביחס לאבלציה כטיפול ראשוני אצל מטופלים שזה עתה אובחנו עם פרפור פרוזדורים. טיפול ראשוני על ידי אבלציה היה יעיל משמעותית יותר מתרופות אני-אריטמיות בשמירה על קצב סינוס. לאחר שנה, רק 42.9% מהמטופלים שקיבלו תרופות אנטי-אריטמיות נשארו בקצב סינוס לעומת 67.8% מהמטופלים שעברו אבלציה.
במחקר שעשינו בשנת 2022 וכלל כ- 20 מרכזים רפואיים מובילים בארה״ב, אבלציה כטיפול ראשוני בפרפור פרוזדורים (לפני מתן תרופות אנטי-אריטמיות) נעשית כיום בכ-70% ממטופלים עם פרפור פרוזדורים התרפי או מתמשך. בנוסף, בהשוואה לטיפול על ידי תרופות אנטי-אריטמיות, טיפול מוקדם על ידי אבלציה מונע את הידרדרות המחלה מפרפור התקפי לפרפור מתמשך וכרוני כפי שניתן לראות באיור מספר 11.
סיכום
פרפור פרוזדורים היא הפרעת קצב שכיחה שאבחונה וטיפולה בשלב מוקדם יכול למנוע את התקדמות המחלה, להפחית את הסיכון לשבץ מוחי, להתפתחות דמנציה, ולשפר איכות ותוחלת החיים. בחירת אסטרטגיית הטיפול מחייבת היכרות עם המטופל, מצבו הרפואי, התפקודי, ורצונותיו. חלקנו חוששים מטיפול תרופתי בעוד שאחרים נרתעים מפעולה רפואית פולשנית. החשוב הוא הקשר בין הרופא למטופל, הבנת האפשרויות והסכנות הטמונות בכל שלב ושלב, ויצירת קשר אמון ארוך טווח. פרופ׳ אנטר הוא מהרופאים הבכירים והמנוסים בעולם בטיפול בפרפור פרוזדורים המוזמנים לעיתים קרובות למרכזים רפואיים רבים בעולם על מנת ללמד שיטות יעילות ובטוחות יותר לטיפול בפרפור פרוזדורים.