טכיקרדיה חדרית
Ventricular Tachycardia

תוכן עניינים

סקירה כללית

טכיקרדיה חדרית, הנקראת גם V-tach או VT היא קצב לב מהיר הנובע מחדרי הלב. בטכיקרדיה חדרית, קצב הסינוס הטבעי שמקורו בעליה הימנית מוחלף בקצב ממקור חדרי המהיר מ-100 פעימות בדקה. למרות שהפרעת קצב זו עלולה לעיתים להתרחש במטופלים ללא מחלת לב ובהם היא אינה מסכנת חיים, לרוב, טכיקרדיה חדרית מופיעה במטופלים עם מחלת לב ובהם היא עלולה לגרום לדום לב. טכיקרדיה חדרית או פרפור חדרים (VF) אחראים לרוב מקרי המוות הפתאומיים. בארצות הברית שיעורם מוערך בכ-300,000 מקרי מוות בשנה.

טכיקרדיה חדרית במטופלים ללא מחלת לב

טכיקרדיה חדרית המתרחשת ללא מחלת לב מבנית, נקראת טכיקרדיה חדרית אדיופטית. טכיקרדיה זאת מהווה 10% מכלל הטכיקרדיות החדריות והיא בדר״כ מופיעה באנשים צעירים והפרוגנוזה שלה שפירה, למרות שהיא מצריכה מעקב ולעיתים טיפול.

טכיקרדיה חדרית אדיופטית מקורה במיקומים אנטומיים מסוימים בתוך הלב (החדר הימני או השמאלי) ואת המיקום ניתן בדר״כ לאפיין בתרשים האק״ג. ההבנה של מנגנוני הטכיקרדיה החדרית האדיופטית הובילה לשימוש בתרופות אנטי-אריטמיות ספציפיות המכוונות להפרעות קצב אלה, אך ההתקדמות הטכנולוגית בתחום המיפוי ואבלציה (צריבה), הובילה לאלטרנטיבה לטיפול תרופתי עם שיעורי ריפוי גבוהים מאוד של מעל 90%.

תסמינים

תסמינים של טכיקרדיה חדרית אדיופטית כוללים לרוב דפיקות לב מואצות, סחרחורות, חולשה, ולעיתים רחוקות עילפון. אירועים אלה יכולים להתרחש בזמן מאמץ או התרגשות, ונמשכים דקות עד שעות. אבחנה של טכיקרדיה חדרית אדיופטית יכולה להתבצע על ידי אק״ג, הולטר, או יותר ויותר כיום בעזרת שעונים חכמים מסוימים. היתרון בתיעוד באק״ג הוא שלרוב ניתן לאפיין ולמקם את מוקד הפרעת הקצב על פי בחינה של התרשים ובכך להתאים את הטיפול הפרטני.

טיפול

הטיפול בטכיקרדיה חדרית כולל טיפולים תרופתיים או טיפול על ידי אבלציה.

טיפול תרופתי ניתן באמצעות תרופה אותה המטופל נוטל באופן קבוע וזו עשויה להפחית את שכיחות האירועים. הטיפול המקובל ביותר כיום הוא טיפול על ידי אבלציה או צריבה, בו בצנתור זעיר פולשני מוכנסת צינורית דקה, הנקראת קטטר, אל הלב דרך ורידי או עורקי המפשעה. קטטר המיפוי יכול לזהות את מוקד הפרעת הקצב ולטפל בה על ידי אנרגיה טרמית. הטיפול על ידי אבלציה הוא יעיל ובמרכזים מיומנים מביא לריפוי בכ-90% מהמקרים. היתרון העיקרי באבלציה הוא יעילותו הגבוהה והאפשרות להימנע מטיפולים תרופתיים ארוכי טווח. אחד ממוקדי טכיקרדיה חדרית אדיופטית הוא מוצא החדר הימני אל העורק הריאתי כפי שנראה באיור 1. באיור נראה גם קטטר שממפה את מוקד הפרעת הקצב ויכול לצרוב ולרפא את הטכיקרדיה החדרית.

איור 1: טכיקרדיה חדרית שמופתה למוצא החדר הימני ומטופלת באמצעות קטטר אבלציה
איור 1: טכיקרדיה חדרית שמופתה למוצא החדר הימני ומטופלת באמצעות קטטר אבלציה

טכיקרדיה חדרית במטופלים עם מחלת לב

מרבית מקרי הטכיקרדיה החדרית מתרחשים במטופלים עם מחלת לב, ובעיקר אילו עם צלקת חדרית שנגרמה מאוטם בשריר הלב (התקף לב), מחלת לב מסתמית, מחלה ויראלית, או בעקבות ניתוחי לב. סיבות פחות נפוצות כוללות מחלת לב היפרטרופית ומחלות לב גנטיות המשפיעות על החדר הימני או השמאלי, ובהן – arrhythmogenic  right ventricular dysplasia, Brugada syndrome, ו- long QT syndrome.

המנגנון הפיזיולוגי העיקרי של טכיקרדיה חדרית הוא- reentry בו פעימה חדרית מוקדמת גורמת להתחלת מעגל חשמלי מהיר סביב צלקת.  בווידאו 1 ניתן לראות מפה של טכיקרדיה חדרית בחדר שמאל בחולה עם היסטוריה של אוטם בשריר הלב שגרמה לצלקת לבבית. ניתן לעקוב אחר המעגל החשמלי (התקדמות הצבעים) שעובר בין גבולות הצלקת.    

 אבחנה של טכיקרדיה חדרית מצריכה רישום קצב הלב בדר״כ על ידי אק״ג או הולטר. טכיקרדיה חדרית עשויה להיות מאובחנת בבית החולים על ידי ניטור לב מתמשך הנקרא טלמטריה. טכיקרדיה חדרית עשויה גם להיראות במהלך מבחן מאמץ, ולעיתים, בעזרת שעונים חכמים מסוימים. כאשר טכיקרדיה חדרית מאובחנת, יש צורך בבדיקות נוספות בכדי להעריך את תפקוד הלב, ולבחור באסטרטגיית הטיפול המתאימה. בדיקות חשובות שיש לבצע כוללות אקו, צנתור לב על מנת לשלול הצירויות משמעותיות בעורקים הכליליים, ו-MRI של הלב על מנת לאפיין את מבנה הלב ומיקום הצלקת. לעיתים ישנו גם צורך בבדיקות גנטיות. 

תסמינים

תסמינים של טכיקרדיה חדרית מסוג זה המתרחשת במטופלים עם מחלת לב הם משמעותיים ומסוכנים יותר מאילו עם טכיקרדיה חדרית אדיופטית וכוללים דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה, כאבים בחזה, עילפון ואפילו דום לב במידה ולא ניתן טיפול מיידי. הסיבה לכך היא שקצב הלב החדרי גבוה מאד (בדר״כ מעל 150 פעימות בדקה) ואינו מאפשר התכווצות יעילה של החדרים, דבר המוביל לירידה חדה בלחץ הדם.

טיפול

הטיפול המיידי בטכיקרדיה חדרית הגורמת לתסמינים של חוסר יציבות המודינמית הוא שוק חשמלי על ידי מכשיר דפיברילטור בכדי להחזיר את קצב הלב הסדיר.

לאחר ייצוב המטופל, ינתנו טיפולים ארוכי טווח הכוללים השתלת דפיברילטור, טיפול בתרופות אנטי-אריטמיות כדוגמת ״פרוקור״  (amiodarone), ואבלציה (צריבה).

אבלציה למוקדי הפרעות הקצב המאופיינים וצריבתם על ידי אנרגיות טרמיות המשמידות את האזורים האחראים ליצירת הטכיקרדיה החדרית.

פרופ׳ אנטר הוא מהרופאים הבכירים והמנוסים בעולם באבלציה של הפרעות קצב חדריות. הוא פיתח שיטות רבות לטיפול בטכיקרדיה חדרית, כתב עשרות מאמרים רפואיים בנושא, כולל כתיבת קווי ההנחיה (guideline) האמריקאיים לטיפול בטכיקרדיה חדרית, ולימד רופאים רבים מרחבי העולם. מידע נוסף ניתן למצוא ברשימת מאמריו ובהרצותיו. 

סיכום

טכיקרדיה חדרית היא קצב לב מהיר הנובע מחדרי הלב. לעיתים היא מתרחשת במטופלים ללא מחלת לב ובמרבית המקרים אינה מסוכנת. לרוב, היא מתרחשת במטופלים עם מחלת לב ותפקוד לבבי ירוד או במטופלים עם מחת לב גנטית. האבחנה של טכיקרדיה חדרית נעשית על ידי אק״ג או הולטר. הבדיקות השונות והטיפולים האופטימליים נקבעים באופן פרטני בהתאם לסוג הטכיקרדיה, תפקוד הלב, ותסמיני המטופל.

באותו נושא

דילוג לתוכן